בין יום העצמאות להעתקת דיסקים
הרב עדו רכניץ
האם להקמתה
של מדינת ישראל היתה משמעות הלכתית? האם מעבר לחובה להודות לבורא העולם על היציאה
מעבדות לחירות, משהו במצב ההלכתי השתנה בה' אייר תש"ח?
התשובה המלאה
לשאלה זו, ככלל תשובה הלכתית, היא ארוכה ומורכבת. אולם, במסגרת זו נתוודע מעט
לסוגיה זו, בעיקר על פי דרכו של הרמב"ם (כמובן גם בפרשנותו ישנו כמה דעות
שאין זה המקום לעסוק בהן). הרמב"ם מבחין בין שתי הגדרות הלכתיות הנוגעות
לסמכויות משטר: הכלל "דינא דמלכותא – דינא" ו"משפט המלך".
דינא דמלכותא וזכויות יוצרים
לכלל
"דינא דמלכותא" (ובלשון הרמב"ם: דין המלך) שני מאפיינים עיקריים: האחד,
הוא תקף לכל משטר: יהודי ולא-יהודי. וכך כתב הרמב"ם (גזלה ואבדה ה, יא) בנוגע
למי שלא משלם מיסים כחוק שהוא גזלן: "לפי שדין המלך דין הוא, ולא עוד אלא
שהוא עובר המבריח ממכס זה מפני שהוא גוזל מנת המלך, בין שהיה המלך גוי בין שהיה
מלך ישראל". המאפיין השני, שהכלל חל על חוקים ממוניים בלבד, כפי שכתב
הרמב"ם (זכיה ומתנה א, טו): "שכל דיני המלך בממון על פיהן דנין".
על בסיס כלל
זה ישנה חובה הלכתית לשלם מיסים כפי שכתבו פוסקי רבים ובהם הרב עובדיה יוסף (שו"ת
יחוה דעת ה, סד): "והעיקר כמו שכתב בשו"ת ישכיל עבדי הנ"ל, שגם
לגבי מדינת ישראל שייך הכלל דינא דמלכותא דינא... ולכן נראה להלכה שבכל מה שנוגע
למסים וארנוניות ומכס, יש לקיים את החוק של המדינה...".
לדעת פוסקי
הלכה רבים, על בסיס כלל זה יש תוקף גם לחוקים ממוניים שבין אדם לחברו שעוסקים
בתחומים בהם ההלכה לא עסקה עקב שינויים טכנולוגיים ואחרים. כך למשל, בנוגע לפגיעה
בזכויות יוצרים כתב הרב עובדיה יוסף (שו"ת יביע אומר ז, חו"מ ט) שהאיסור
מבוסס גם על חוק המדינה: "אודות שאלתו אם יש דין ירושה לבנים אשר אביהם חיבר
חיבורים בדברי תורה, שיוכלו לאסור על כל אדם הדפסת החיבורים בלי רשותם... ועל כל פנים
לדינא פשט המנהג לאסור הן מדינא דמלכותא, והן על פי גזירת והסכמת המחברים, והרבנים
המסכימים לחיבור".
משפט המלך ושירות בצה"ל
העיקרון השני
הנוגע לסמכויות משטר הוא "משפט המלך". משפט המלך הוא ייחודי למלך יהודי
בלבד וכולל את הסמכות לפקד על הצבא (רמב"ם מלכים פרק ה) ולהעניש עונשים
פליליים את העבריינים (רמב"ם רוצח ושמירת הנפש ב, ד): "וכל אלו הרצחנים
וכיוצא בהן שאינן מחוייבים מיתת בית דין אם רצה מלך ישראל להרגם בדין המלכות ותקנת
העולם הרשות בידו".
עקרון "משפט
המלך" זה יושם על ידי הראי"ה קוק, גם כאשר לא מדובר על משטר מלוכני (שו"ת
משפט כהן, סימן קמד): "וחוץ מזה נראים הדברים, שבזמן שאין מלך, כיוון שמשפטי
המלוכה הם גם כן מה שנוגע למצב הכללי של האומה, חוזרים אלה הזכויות של המשפטים ליד
האומה בכללה". קביעה זה התקבלה על ידי רבים מפוסקי זמננו (כגון, הרב אליעזר
ולדנברג שו"ת ציץ אליעזר י, א; הרב עובדיה יוסף שו"ת יחוה דעת ה, סד), ובכללם
תלמידו הרב שאול ישראלי (עמוד הימיני ט, יב): "ונמצאים אנו למדים מזה, שסמכות
המלכות שנבנית כל עיקר על הסכמת העם יכולה להימסר גם לכמה אנשים יחד, ולאו דווקא
למלך או שופט".
חשיבותה
הגדולה בכך שהיא מעניקה למדינת ישראל את הסמכות לנהל מלחמות, ולגייס בכפייה ולא רק
בהתנדבות. תחום חשוב נוסף הוא היחס למשפט הפלילי של מדינת ישראל. רוצה לומר, באופן
כללי, על פי ההלכה יש לפנות לבתי דין של תורה ולא לבתי המשפט של מדינת ישראל. אלא
שדברים אלה אמורים בנוגע למשפט שבין אדם לחברו, אולם, בנוגע למשפט הפלילי ישנה
סמכות הלכתית למערכת המשפט של מדינת ישראל.
הבנת משמעותה
ההלכתית של מדינת ישראל חשובה כיון שהיא באה לידי ביטוי לא רק ביום העצמאות, אלא
כמעט על בסיס יומיומי. יתירה מזו, ההבחנות הלכתיות מאפשרות ליצור יחס שלם ומורכב
למדינה שהיא ראשית צמיחת גאולתנו.
פורסם בעלון עולם קטן, 02.04.14
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה