שאינו יודע לשאול

הרב עדו רכניץ

בכל מקום בו יש שאלות יש גם תשובות. מדינה יהודית תתגבש רק כאשר השאלות יובאו בפני חכמי התורה. חברי הכנסת מוזמנים לשאול.

האם יש בכלל דבר כזה מדינה יהודית? כך משיב יהודי לשאלה: מהי מדינת יהודית?

ובכן, האם יש בכלל מדינה יהודית או שהיהדות שהיטיבה לעסוק בחיי הפרט נשארת אילמת אל מול תקומת הריבונות היהודית של שיבת ציון?

בצדק מסוים כתב אריאל כהנא (בגיליון יום העצמאות) שישנם תחומים בהם תווי פניה של המדינה היהודית כבר אינם מטושטשים. כך במשפט העברי וכך בתחום הרפואי. לעומת זאת, הוא חש שבתחומים האחרים, כגון, כלכלה ורווחה, תקשורת ובטחון, האלם נמשך.

שאלת חכם

ההבדל העיקרי בין התחומים נעוץ, תלוי במי שיודע לשאול. רוצה לומר, כל מערכת משפט מנהלת דיאלוג בין העקרונות המופשטים לבין המציאות, כך גם בהלכה. וכיון שכך, במקום בו יש שאלות יש גם תשובות.

כך במשפט העברי שמאותגר בשאלות של אזרחים פשוטים (ראו למשל את מאות השאלות עליהם משיבים במכון משפטי ארץ ובמכון כת"ר), בדיונים בפני שופטים חובבי משפט עברי, ועל כולנה בפסקי הדין של בתי הדין לממונות. שאלות אלה מחייבות לנסח תשובה מוסמכת וברורה לשאלות קונקרטיות, ובמילים אחרות, לשרטט באופן מדויק את פניה של המדינה היהודית בתחום המשפט.

כך בתחום הרפואי בו שאלות של רופאים ומטופלים חייבו הקמת מכוני מחקר תורניים כגון מכון שלזינגר ומכון פועה. מכונים שיצרו מסורת של פסיקה הלכתית רלבנטית. לכך אפשר להוסיף את התחום החקלאי, בהנהגת מכון התורה והארץ. אלא שגם כאן שאלותיהם של חקלאי גוש קטיף הם שהיו המאיץ והעילה לניסוח המשנה.

המשותף לנושאים אלה הוא שהם עוסקים ברובם בשאלות פרטיות. ולכן שאלתו של האדם הפרטי מספיקה בכדי לעורר את הדיון ההלכתי והיצירה התורנית.

הציבור שאינו יודע לשאול

הנושאים שבהם החיסרון מורגש הם הנושאים הציבוריים. בנושאים אלה ישנה כתיבה, אלא שהיא נשארת בחוג הקריאה של הרבנים והחוקרים העוסקים בכך. כך למשל, התקיימו לאחרונה שני מפגשים רבנים ואנשי אקדמיה בנושאים: שוויון בפני החוק ושוויון כלכלי במשפט העברי. הדיונים היו מרתקים ואקטואליים, אבל הם נעלמו מאוזני הציבור הרחב, וחמור מכך, מעיניהם של מקבלי ההחלטות.

כדי לסבר את האוזן להלן כמה דוגמאות לנושאים שטופלו לעומק מבחינה הלכתית ולמרות זאת נמצאים במרכז השיח הציבורי ללא הידרשות למקורות:

הגדרת העוני – בימים אלה יושבת הוועדה למאבק בעוני, בוועדה חברים אנשים דתיים וחרדיים. אולם, למיטב ידיעתי אף אחד מהם לא פנה לקבלת חוות דעת תורנית בשאלת הגדרת העוני ובשאלת היקף חובתה של החברה להיאבק בעוני. זאת למרות שהנושא נדון החל במשנה וכלה במאמרים תורניים בני ימינו.

חשיפת המשק ליבוא – במסגרת המאבק ביוקר המחייה ישנו מהלך של חשיפת המשק לייבוא. נושא זה נדון במסכת בבא בתרא ומאז ועד ימינו.

עסקאות לפדיון שבויים – נושא זה נדון על ידי וועדת שמגר ועולה לשיח הציבורי בנסיבות מצערות של שבוי ספציפי. גם נושא זה נדון בעשרות מאמרים תורניים, אולם, המשתתפים בדיון לא נדרשו לשאול בתוכנם.

לסיכום, על מי שמייחל למדינה יהודית, וליתר דיוק, למדיניות יהודית, פשוט לשאול. חברי הכנסת מוזמנים.

הרב עדו רכניץ הוא מנהל המחקר במכון משפטי ארץ ודיין ברשת בתי הדין לממונות "ארץ חמדה – גזית".

פורסם במוסף "יומן" של מקור ראשון בתאריך 09.05.13.