יום ראשון, 2 בנובמבר 2014

סקירת פסק דין רבני: מכונת אמת

מכונת אמת

בית הדין קיבל בדיקת פוליגרף כראייה, לאחר שהבדיקה נערכה בהסכמת שני הצדדים

עדו רכניץ
מעמדה המשפטי של בדיקת פוליגרף היא סוגיה שמעסיקה את העולם המשפטי במשך עשרות שנים. גם המשפט העברי עסק ועוסק בסוגיה זו, והדבר עולה בפסק הדין של בית הדין הרבני בחיפה (תיק ‏763672/2‏, בפני הדיינים: הרב מימון נהרי – אב"ד‏, הרב יוסף יגודה, הרב יצחק רפפורט, פס"ד ניתן בתאריך י' באלול התשע"ד 05/09/2014).
העניין שנבדק בפוליגרף היה טענת הנתבעת שהיא היתה נאמנת לבעלה, אולם, תוצאות הבדיקה הראו שהנתבעת שקרה. מכאן ואילך עסק פסק הדין שנכתב ע"י הרב מימון נהרי בשאלת מעמדה ההלכתי של הבדיקה באופן כללי, ובשאלת נאמנותה של הנתבעת במקרה זה.

הסתמכות על אומדן דעת

לפני התייחסות לפסק הדין יש להקדים ולומר שאמנם דברי הפסוק ידועים "על פי שנים עדים יקום דבר". אולם, כבר כתב הרמב"ם (סנהדרין כד, א): "יש לדיין לדון בדיני ממונות על פי הדברים שדעתו נוטה להן שהן אמת והדבר חזק בלבו שהוא כן אף על פי שאין שם ראיה ברורה". אלא שבהמשך הוא כותב (שם, ב): "...הסכימו רוב בתי דיני ישראל ...ולא ידון הדיין בסמיכת דעתו ולא בידיעתו". דהיינו, שכיום לא ניתן להסתמך על אומדן דעת. 
ובכל זאת, לדעת פוסקים רבים בדיני ממונות יכול בית הדין להכריע במקרה של ראיות נסיבתיות חזקות שיוצרות מה שמכונה בהלכה "אומדנא דמוכח" (שו"ת רשב"ש, שפז). כפי שכתב בשו"ת מהרשד"ם (חו"מ, ה): "שיש להלך אחר אומדנא להוציא ממון כאשר יש אומדנא גדולה"  (ראו עוד: הרב דניאל כ"ץ, הסתמכות על אומדן, נייר עמדה מס' 5, מכון משפטי ארץ באתר דין תורה).

מעמדה ההלכתי של בדיקת פוליגרף

על רקע זה דן פסק הדין בשאלה האם תוצאות בדיקת פוליגרף יוצרות וודאות ברמה של "אומדנא דמוכח". בעניין זה צוטטו דברי הרב עובדיה יוסף משנת תשד"ם (שו"ת יביע אומר ז, ח) "בשם ספר עמק הלכה שיש לבדיקה זו ערך של אומדנה דמוכח, וחלק עליו בזה וסבירא ליה שיש לה ערך של אומדנה גרועה". וחותם הרב יוסף כך: "ואולי אם במשך הזמן ישכללו אנשי מדע את המכונה שתהיה אמתית ומדויקת יותר, אז יש לדון בהתאם לתוצאות הבדיקה של המכונה אבל לעת עתה אין נראה לי לסמוך על תוצאות בדיקת הפוליגרף."
כעת, לאחר שעברו יותר משלושים שנה קובע הרב נהרי שחל שיפור משמעותי באמינות הבדיקה. זאת, בהתבסס על הרצאתו של סגן ניצב א' גרשפלד ראש מדור פסיכולוגיה חקירתית מעבדת זיהוי פלילי במשטרת ישראל בפני דייני בית הדין הרבני (שפורסמה בספר כנס הדיינים תשע"ג). בהרצאה נטען כי "המכונה השתכללה רבות עם השנים" וכן "שבהליכים משפטיים אזרחיים ומנהליים אפשר לסמוך על תוצאות הבדיקה כראיה קבילה כאשר הדבר נעשה בהסכמת הצדדים".
במקרה הנדון, קבלו שני הצדדים את תוצאות הבדיקה באופן מפורש ומחייב כעדות של שני עדים כשרים – ולכן, תוצאות הבדיקה התקבלו.

נסיבות תומכות במקרה הנדון

במקרה הנדון היו מספר ראיות נסיבתיות שהעלו ספקות לגבי אמינותה של הנתבעת. אחת מהן היא שהנתבעת טענה שעברה מיוזמתה בדיקה מקדימה במכון אחר ובו נמצא שהיא דוברת אמת. אלא שהנתבעת הודתה כי טרם לבדיקה המקדימה היא נטלה תרופות שיכולות להשפיע על תוצאות הבדיקה.

לאור העובדה שהנתבעת היא אחות, והיא היתה מודעת לכך שנטילת תרופות יכולה להטות את תוצאות הבדיקה, ולאור העובדה שהנתבעת לא סיפרה על כך לפני הבדיקה המחייבת, בית הדין קובע כי "הדבר מעיד על חוסר יושרה וניסיון להטות דין". יתכן שהכוונה לכך שהנתבעת רצתה לוודא שהיא מצליחה לעבור את הבדיקה המחייבת, אלא שכדברי אחד העדים "משהו כנראה השתבש".

פורסם במוסף צדק של מקור ראשון גיליון מס' 895, בתאריך 03.10.14

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה